אנחנו, המשבשים, מהווים רשת בינלאומית רופפת של אמנים, פעילי מחאה, אנשי סביבה, יזמים "ירוקים", מורים ללימודי תקשורת, אנשים שבחרו באורח חיים פשוט, שמאלנים שנולדו מחדש, תיכוניסטים מפרי סדר, סטודנטים מעוררי מהומות, נושרים, חסרי תנקה, משוררים, פילוסופים, אקו-פמיניסטים. אנחנו בני כל צבעי הקשת, מהמרכז האינטלקטואלי הקולי ועד לשוליים האלימים והסהרוריים, מסבתות זועמות המשמיעות סיסמאות מחורזות בהפגנות ועד לוחמי גרילה עירוניים המארגנים מסיבות רחוב פרועות. אנחנו כלכלנים אקולוגיים, משבשי טלוויזיה, משקיעים אתיים. אנחנו מסנים את שבילי האופניים שלנו, דורשים בחזרה את הרחובות, משחיתים פרסומות של קלווין קליין ומדבירים סטיקרים עם הכתובת "שמן מכונות" על מגשים ושולחנות במקדונלד'ס. אנחנו מארגנים שווקי חפצים משומים, משנים מיקום של מוצרים על מדפי הסופרמרקטים, מציעים את התוכנות שלנו בחינם לגולשי האינטרנט, ובאופן כללי משקיעים את עצמנו בעשייה יומיומית שתכליתה לגרום לתרבות הצרכנית לנשוך את הזנב של עצמה. אנחנו אידאליסטים, אנרכיסטים, טקטיקנים של פעולות גרילה, חומדים לצון, מארגני מתיחות, ניאו-לודיסטים, חסרי סיפוק ופאנקיסטים. אנחנו שרידים מבולגנים של תרבות הנגד - מה שנותר מן הדחף המהפכני של "אווירת סוף האלף הנכאה של הפוסט-מודרניזם", שעל פיה המהפכנות כבר אינה אפשרית. אנחנו חולקים זעם מוחץ כלפי הקפיטליזם הצרכני, ותחושה מעורפלת שהגיעה שעתנו לפעול ככוח קולקטיבי. ברמה הכי פשוטה, אנחנו קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שוויתרו על החלום האמריקאי.