זוּטָה בַּת הַשֶּׁבַע וָחֵצִי מְקַבֶּלֶת לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת: קְדֵרָה וְכַפּוֹת עֵץ לַהכָנַת שִׁקּוּיִים, מַרְאַת קְסָמִים חֲדָשָׁה, צְבָעִים קוֹפְצָנִיִּים, וְהַמַּתָּנָה הַמְּיֻחֶדֶת מִכֻּלָּן ¬ מַחְבֶּרֶת מְדַבֶּרֶת שֶׁאֶת דַּפֶּיהָ הָרֵיקִים יֵשׁ לְמַלֵּא. כֻּלָּם רוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְבֶּרֶת: מְצַיְּרִים בָּהּ צִיּוּר, כּוֹתְבִים מַתְכּוֹן לְשִׁקּוּי חָדָשׁ, מְשַׁרְבְּטִים שִׁיר קָצָר אוֹ לַחַן שֶׁל מַנְגִּינָה. רַק לְזוּטָה אֵין רַעְיוֹנוֹת. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? פָּשׁוּט מְאוֹד - חֲסֵרָה לָהּ הַשְׁרָאָה! מַרְוָה וְאָנִיס, חַבְרוֹתֶיהָ שֶׁל זוּטָה,מְנַסּוֹת לַעֲזֹר לָהּ בִּדְרָכִים קְסוּמוֹת, אֲבָל מִתְבָּרֵר שֶׁהַהַשְׁרָאָה לֹא בָּאָה בְּקַלּוּת: צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ שֶׁכְּדַאי לָהּ לְהַגִּיעַ... סִפּוּר שׁוֹבָב וּמְלֵא הוּמוֹר עַל כִּשָּׁרוֹן, עַל יְצִירָתִיּוּת וְעַל דִּמְיוֹן.