הדימוי של ימי הביניים כתקופה של חשכה אינטלקטואלית, עריצות דתית ושנאה רצחנית, שניזונות מבערות ואמונות טפלות, נראה לעתים קרובות כמובן מאליו, שאינו דורש הוכחה. הפרקים השונים בספר זה נועדו להציג את המורכבות והגמישות של שיח הזהות בימי הביניים. התודעה הדתית אמנם מהווה מרכיב מרכזי בהיווצרות הדימוי העצמי של איש התקופה, אולם דווקא משום כך אין זה אפשרי עבורו להתעלם מעובדות קיומו של האחר הדתי . בספר נבחנים אופני התמודדות מגוונים עם אתגר תרבותי זה.